פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' בן אליהו יצחק ואח'

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים היא מי מהם זכאי להוצאות משפט עקב הגשת התביעה.

התובעת הגישה תביעה בגין הפסדים שנגרמו לה עקב אירוע תאונת דרכים שהתרחש ביום 26.10.2008. סכום התביעה הנו בגין הפסדים שנוצרו לתובעת בגין השתתפות עצמית לאחר שקיבלה פיצוי מאת המבטחת שלה הראל חברה לביטוח בע"מ.

הנתבעים טענו כי לא היה מקום להגשת התביעה לאחר שזו הוגשה בחוסר תום לב. לטענתם התובעת לא שלחה מכתב התראה טרם הגשת התביעה. מבטחת התובעת הראל חברה לביטוח תבעה את נזקה עוד בדצמבר 2010. הנתבעת לא התכחשה לאחריותה ושלמה את מלוא הנזק. לו הייתה התובעת מבררת זאת ושולחת מכתב דרישה שאז ניתן היה להימנע מהוצאות משפטיות. פעולתה של התובעת בהגשת כתב התביעה, הייתה בנגוד לחובתה להקטין את הנזק. הנתבעים גם טענו שהנתבע מעולם לא קיבל לידיו מכתב דרישה ראשוני.

בדיון שהתקיים לפני הסכימו הצדדים, כי סכום ההפסד של התובעת יעמוד על סך של 1,065 ₪.

בדיון הפנה ב"כ התובעת אל מכתב הדרישה שנשלח על ידי סוכנות הביטוח של התובעת אל הנתבעת ביום 9.2.2009. על פני המסמך הופיעה חותמת, ממנה עלה כי המסמך התקבל אצל הנתבעת ביום 19.2.2009. לטענתו מאחר שמכתב זה לא נענה, פנתה התובעת להראל חברה לביטוח וביקשה לתבוע את הפוליסה והכספים שנתקבלו הגיעו לרשותה ביום 26.4.2009. ב"כ הנתבעים טען מנגד כי מאחר שהסכום שולם למבטחת התובעת ב- 12.2010 ומאחר שהתביעה הוגשה על ידי התובעת במרץ 2012 ניתן היה להימנע מהגשת התביעה שכן הנתבעת לא דחתה את דרישת התשלום. לאור זאת הוא עתר לחיוב התובעת בהוצאות המשפט שנגרמו לנתבעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את טענות התובעת בחלקן.

שוכנעתי כי ביום 9.2.2009 נשלח אל הנתבעת מכתב דרישה, אשר הופנה אליה ואשר התקבל אצלה ביום 19.2.2009. שוכנעתי כי מכתב זה לא נענה על ידי הנתבעת ומכאן מחדלה. מחדל זה לכשעצמו יצר את אי הבהירות אצל התובעת אשר גררה את הגשת התביעה בסופו של דבר.

זאת ועוד, אף שהנתבעת הכירה באחריותה לאירוע ושלמה למבטחת התובעת את נזקיה וכן על אף שידעה כאמור על דרישת התשלום של התובעת, היא חטאה בחוסר מעש ולא פנתה אל התובעת. זאת אולי מתוך תקווה שהתובעת תוותר על הפסדיה, ובכך לקחה סיכון כי תוגש נגדה תביעה, כפי שאכן קרה בפועל.

עם זאת אין בידי להתעלם מהעובדה הפשוטה שמאז מכתב הדרישה ועד הגשת כתב התביעה חלפו להם כ- 3 שנים. בפרק הזמן שחלף ובטרם הוגשה התביעה, התובעת לא פנתה במכתב מעודכן לתביעת הפסדיה כפי שהיה נכון לעשות. התובעת הודתה כי קיבלה את הפיצוי המגיע לה בהתאם לפוליסת הביטוח שיש לה בהראל חברה לביטוח וזאת ביום 26.4.2009. בהעדר מכתב כאמור לא יכלו הנתבעים לדעת מהי דרישת התשלום המעודכנת של התובעת. להגיש תביעה לאחר 3 שנים זאת בהסתמך על מכתב בלתי עדכני מלפני כ-3 שנים, אותו שלח סוכן הביטוח נראה כצעד בלתי נכון. יש ממש בטענת ב"כ הנתבעים כי התנהלות שכזו מהווה התנהגות המנוגדת לחובת הניזוק להקטין את נזקיו. ייתכן בהחלט שבחלוף הזמן התרחשו אירועים שונים, אשר היו מייתרים את הצורך לנקוט הליכים משפטיים. טענת הנתבעים כי בסופו של דבר הנתבעת הכירה באחריותה לאירוע וכי במהלך דצמבר 2010 היא שלמה למבטחת התובעת את נזקיה, היא אירוע שכזה.

יש להניח גם כי אם התובעת הייתה עורכת בירור פשוט עובר להגשת התביעה עם סוכן הביטוח שלה הדבר היה מתגלה לה והיו נחסכים כל ההליכים המשפטיים.

יש לציין כי על אף שהנתבעים הכירו בחובתם לשלם לתובעת את המגיע לה, היא לא דאגה להעביר את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. לאור זאת אני קובע כי סכום ההפסד המוסכם בסך של 1,065 ₪ ישולם לתובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.10.2008 ועד התשלום בפועל.

מאחר ששני הצדדים חטאו כאמור לעיל, אני קובע כי התובעת זכאית לתשלום מחצית האגרה וכן לתשלום הוצאות מופחתות בגין שכ"ט עו"ד בסך של 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: